אחת ממטרות הפעילות של אס”י ושל הקהילה האוטיסטית העולמית כולה, הינה הטמעת הגישה החברתית לאוטיזם בישראל ובעולם. אנו רואים חשיבות רבה בשינוי היחס אל אוטיזם כאל מחלה או כאל חוסר או חסרון ומעוניינים להציג גישה אשר תאפשר יתר קבלה והכלה של אוטיזם ושל האדם הנמצא בספקטרום האוטיסטי בקרב סביבתו.

את הטיפול ה”מסורתי” באוטיזם ניתן לחלק (באופן גס ביותר) לכמה גישות:

• גישה התנהגותית
• גישה ביו-רפואית
• גישה תקשורתית
• גישה חברתית

ההבדלים בין גישות אלה הינם בעיקרם, הבדלים בראיית “מוקד” הבעיה הקרויה אוטיזם לפי כל אחת מן הגישות ומכאן - התחום העיקרי בו, לפי דעת המטפל, יש לתת את עיקר ההתייחסות הטיפולית. עם השנים , אף התפתחו בגישות אלה, חלוקות משנה ואף גישות המשלבות שתיים או יותר מן “הגישות העיקריות”. כל הגישות הללו מקבלות את העובדה כי אוטיזם הינו כשלעצמו בעיה / מגבלה / מכשלה המונעת מן האדם לתפקד בסביבתו מעצם טבעה של ה”בעיה” ועל כן יש לטפל בשורש של אותה המגבלה ולנסות לנטרל / להחליש את אותו השורש. הנחה סמויה בכל הגישות הללו היא כי הסביבה הינה נתון שאין צורך / אין יכולת לשנותו. הדבר אותו יש “לתקן” או “לטפל” על פי כלל הגישות הללו הינו אותו מוקד הבעיה המצוי באדם האוטיסט עצמו.

כמה מן הגישות ה”מסורתיות” לטיפול באוטיזם, רואות את שורש ה”בעיה” בקשיים חברתיים או בחוסר יכולת לפתח הבנה חברתית / מודעות חברתית. על כן, מנסות אותן גישות טיפוליות, באמצעים שונים ומגוונים “להקנות כישורים חברתיים” בהנחה כי כאשר יירכשו אותם הכישורים יוסר המכשול המונע מהאדם האוטיסט להשתלב בחברה. גישות טיפוליות אלה יכולות להיכלל יחד תחת פרדיגמה אחת אשר ניתן לכנותה “הגישה חברתית לטיפול באוטיזם”. על פניו, הגישה החברתית לטיפול באוטיזם, נוטה לטשטש את הבסיס הרפואי ביולוגי של אוטיזם בקבלה את ההנחה כי שורש הבעיה הינו חברתי ועל כן גם הדרך לאבחן אוטיזם צריכה לעבור דרך ה”כשלים” החברתיים / פסיכולוגיים ולא דרך הפיזיולוגיה.

לכאורה, איננו מביאים כל דבר חדש. בשביל מה אנו נחוצים אם כבר קיימת גישה חברתית לטיפול באוטיזם? האם יש כאן דיסוננס שלא נתנו עליו את הדעת? האם אין סתירה בכך שאנו מביאים דבר חדש הנקרא “הגישה החברתית לאוטיזם” בעוד שגישה טיפולית כזו כבר קיימת?! יתרה מכך, במסגרת גישתה של הקהילה האוטיסטית בכלל וגישתו של אס”י כארגון, אנו שואפים להגיע דווקא לאבחון שיהיה יותר מבוסס על אבחון שוני פיזיולוגי / נוירולוגי ולא מבוסס על הביטויים ההתנהגותיים / חברתיים / פסיכולוגיים של אוטיזם. מכאן שאנו דווקא אלה שמנסים למשוך את האוטיזם לכיוון הרפואי / ביולוגי ולא לכיוון החברתי. הלא כן?! מטרתי כאן היא לנסות ולהבהיר מדוע אין כאן דיסוננס ומהו ההבדל בין הגישה החברתית לאוטיזם ובין הגישות הטיפוליות לאוטיזם - כולן, כולל זו אותה כיניתי כאן כבר הגישה החברתית לטיפול באוטיזם.

(המשך…)

תגיות: PDD אבחון אוטיזם אספרגר מודעות חברתית קהילה אוטיסטית שאלות ותשובות שילוב שינוי חברתי

השבוע זכיתי בכמה נקודות נוספות במאבקי להכרה מן המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור המתאים. בדיון ראשון בפני רשמת בית הדין האזורי לענייני עבודה בחיפה, דיון שערך פחות ממחצית השעה, הוחלט כי יש להעביר את תיקי חזרה אל ועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי. מדוע לא קבע בית במשפט כי יש להעלות את אחוזי אבדן כושר ההשתכרות שלי? משום שאין הדבר בסמכותו. אין לבית המשפט הכלים בכדי לבדוק סוגיה זו והחוק (אשר כלל אינו עוסק בשאלה כיצד לעשות זאת) מתיר למוסד לביטוח לאומי לקבוע אחוזים אלה באופן בלבדי! (המשך…)

תגיות: PDD PDD−NOS אוטיזם המוסד לבטוח לאומי שאלות ותשובות שינוי חברתי

אני מוצא את עצמי מהרהר לאחרונה רבות אודות אוטיזם כ”תסמונת של המוח הימני” (אני דווקא חושב על זה הפוך היות ודווקא המוח השמאלי שלנו חזק יותר. אז מכאן והלאה אתייחס אל אוטיזם דווקא כתסמונת של המוח השמאלי) וההשלכות של עובדה זו על הרצף המתואר במאמרו של פבלו פרנק “אלטרנטיבה לחלוקה אספרגר / נורמליות“. האם באמת קיים (או יכול להיות קיים תיאורטית) אדם “היפר חברתי”? ככל שאני מהרהר בכך יותר, אני יותר ויותר קרוב למסקנה שלא, היות והוא איננו מספיק מובחן מהנוירוטיפיקל. והכל מתחיל בפעילות מוחית.

התמונה לקוחה מויקיפדיה

(המשך…)

תגיות: PDD PDD−NOS אוטיזם אספרגר אפליה אתיקה הנחות שונות נוירולוגית תרגילים מחשבתיים

הסיכוי כי רוב קוראי הבלוג הזה, ימצאו משהו מועיל בפוסט זה, קלוש. אין הרבה סיכוי שהם יגיעו לתדלק את רכבם במקום כל כך צפוני… אולם גם אתם, אם תגיעו פעם לאזור אכזיב וגשר הזיו – ראו הוזהרתם!

הימים, ימים בהם מרקיע מחיר הבנזין את השחקים. אופנה חדשה פשטה בארץ – עמודים בכניסה לתחנות דלק, המכריזים על ההנחה (הקבועה בחוק) אותה יכול לקבל אדם המבקש לתדלק את רכבו בשירות עצמי. מנהג תחנות דלק הוא לפרט את ההנחה באג’ לליטר סולר ומתחתיו ההנחה לליטר בנזין. בהתקרבך לתחנת הדלק המדוברת, עומד לו גם עמוד כזה:

(המשך…)

תגיות: 

שמורת קדימה. לא הצלחתי למצוא אותה ברשימת שמורות הטבע והגנים באתר הרשות. גם לא בכל המפות היא ממש מסומנת. אבל היא (עדיין) קיימת בשטח, ולמרות שהיא מאוד קטנה, יש בה מצבור יפהפה של אירוס הארגמן. (המשך…)

תגיות: אירוס הארגמן הפוגה טבע פיתוח פריחה

הנושא הזה הוא אחד הנושאים שנגעתי בהם בראיון ב”ערב חדש” ובעקבות משהו שנקרה בדרכי, אני רוצה מעט לפתח אותו.
מדוע בכלל צריך ארגון של אנשי הספקטרום האוטיסטי בעצמם ומדוע לא מספיק ארגון גדול ומוכר כגון אלו”ט? (המשך…)

תגיות: PDD PDD−NOS אוטיזם אלו"ט אספרגר נכות סינגור עצמי שונות נוירולוגית שינוי חברתי

פוסט זה הוא תרגום של פוסט מאת ג’ואל סמית. זו כבר הפעם השניה שאני פוגש טקסט של ג’ואל שנכתב כאילו יצא מגרוני שלי. ג’ואל מפנה את הפוסט שלו לפעילים א”סים העוסקים בסנגור עצמי. במדינות דוברות אנגלית יש כבר לא מעט אנשים כאלה. כאן, בישראל של היום, עדיין לא. אני מקווה שבעתיד הקרוב יהיו עוד כמה א”סים שיפעלו בנושא. אבל בינתיים, אני סבור שהטקסט הזה יכול להאיר גם כמה עיניים שעד היום לא ממש מבינות כיצד המודל החברתי לנכות יכול להיות מוכל ככתבו וכלשונו גם על מוגבלויות קוגניטיביות, התפתחותיות ושכליות.

ברוכים הבאים לקהילת הנכים / ג’ואל סמית
(תרגום ברשות - המקור נמצא כאן)

(המשך…)

תגיות: מודעות חברתית נכות סינגור עצמי קהילה אוטיסטית שינוי חברתי