הבהרה והתנצלות מראש: אני כותב את הפוסט הזה מתוך כוונה ותקווה לתרום בכך משהו לשינויי. אין לי כל כוונה, גם אם הדברים ייקראו כך (ואני מאוד מצטער על כך שאינני מסוגל לכתוב אחרת), לפגוע, למתוח ביקורת לשם ביקורת ו/או להעליב. כל רצוני הוא שהדברים יובנו כפי שהם בכדי שהמסקנות הנכונות יוסקו והדברים יישתנו בעתיד…

היום מתקיים במכללת תל-חי בשיתוף מטה מאבק הנכים, כנס תחת הכותרת: “המאבק לשוויון זכויות: מציאות או חלום? מבט ביקורתי על מאבק הנכים בישראל” ושוב, כהרגלם של כנסים אקדמאיים מקצועיים, את הנכים עצמם השאירו לפאנל בסוף….. אחרי רשימת דוברים “על”… לזה אנחנו כבר מורגלים וממשיכים לחלום על היום שבו גם בישראל, בכנסים אקדמאיים שעוסקים בנכויות, ישולבו נכים בין הדוברים ולא בפאנל בסוף היום. ומכיוון שקירוב הנושא גם אל הפריפריה בה אני חי ולא רק לעיסוק במרכז, חשוב לי לא פחות מחלקים אחרים במאבק וגם בשל מעורבות מטה המאבק בכנס, הגעתי לכנס הזה עם המון תקווה. (המשך…)

תגיות: נגישות צרכים מיוחדים שינוי חברתי

הנה כמה מן המאפיינים של אוטיזם, ברמות תפקוד שונות, כפי שהם מבוטאים בעיניי אנשי מקצוע הבאים במגע עם אנשי הספקטרום האוטיסטי (היות ואני עצמי א”ס, אני מרשה לעצמי לכתוב חלק מזה בגוף ראשון): (המשך…)

תגיות: PDD PDD−NOS אוטיזם מסורת ישראל נכות שאלות ותשובות שינוי חברתי שלטון

פוסט זה אינו עוסק בקו האוטובוס המחבר בין שתי השכונות של חסידי ויז’ניץ. גם בשנה בה הסתיימה בנייתה של האוניברסיטה האיסלמית הוותיקה ביותר אינני מתכוון לעסוק.

אני מתחיל כעת לצאת לאיטי מתקופה ארוכה של חוסר יכולת לכתוב. אני לא סבור שאוכל לשוב אי פעם לכתוב בקצב שבו עשיתי זאת בשנים האחרונות, אבל אני כן מתחיל, לאט לאט לחזור לכתוב. אבדן היכולת הזו, קשור קשר הדוק לנושאו של פוסט זה… בעצם, הפוסט הזה נכתב בעיקר בכדי לפרוע חוב. יש כאן בבלוג כמה וכמה פוסטים אשר עסקו במאבקי להכרה בנכותי מהמוסד לביטוח לאומי. היות והמאבק הזה הסתיים לאחרונה, אני רוצה לסיים גם את הסיפור כאן, בבלוג - סיפורו של מאבק שארך 970 ימים. (המשך…)

תגיות: PDD PDD−NOS אוטיזם המוסד לבטוח לאומי שאלות ותשובות שינוי חברתי

אחת ממטרות הפעילות של אס”י ושל הקהילה האוטיסטית העולמית כולה, הינה הטמעת הגישה החברתית לאוטיזם בישראל ובעולם. אנו רואים חשיבות רבה בשינוי היחס אל אוטיזם כאל מחלה או כאל חוסר או חסרון ומעוניינים להציג גישה אשר תאפשר יתר קבלה והכלה של אוטיזם ושל האדם הנמצא בספקטרום האוטיסטי בקרב סביבתו.

את הטיפול ה”מסורתי” באוטיזם ניתן לחלק (באופן גס ביותר) לכמה גישות:

• גישה התנהגותית
• גישה ביו-רפואית
• גישה תקשורתית
• גישה חברתית

ההבדלים בין גישות אלה הינם בעיקרם, הבדלים בראיית “מוקד” הבעיה הקרויה אוטיזם לפי כל אחת מן הגישות ומכאן - התחום העיקרי בו, לפי דעת המטפל, יש לתת את עיקר ההתייחסות הטיפולית. עם השנים , אף התפתחו בגישות אלה, חלוקות משנה ואף גישות המשלבות שתיים או יותר מן “הגישות העיקריות”. כל הגישות הללו מקבלות את העובדה כי אוטיזם הינו כשלעצמו בעיה / מגבלה / מכשלה המונעת מן האדם לתפקד בסביבתו מעצם טבעה של ה”בעיה” ועל כן יש לטפל בשורש של אותה המגבלה ולנסות לנטרל / להחליש את אותו השורש. הנחה סמויה בכל הגישות הללו היא כי הסביבה הינה נתון שאין צורך / אין יכולת לשנותו. הדבר אותו יש “לתקן” או “לטפל” על פי כלל הגישות הללו הינו אותו מוקד הבעיה המצוי באדם האוטיסט עצמו.

כמה מן הגישות ה”מסורתיות” לטיפול באוטיזם, רואות את שורש ה”בעיה” בקשיים חברתיים או בחוסר יכולת לפתח הבנה חברתית / מודעות חברתית. על כן, מנסות אותן גישות טיפוליות, באמצעים שונים ומגוונים “להקנות כישורים חברתיים” בהנחה כי כאשר יירכשו אותם הכישורים יוסר המכשול המונע מהאדם האוטיסט להשתלב בחברה. גישות טיפוליות אלה יכולות להיכלל יחד תחת פרדיגמה אחת אשר ניתן לכנותה “הגישה חברתית לטיפול באוטיזם”. על פניו, הגישה החברתית לטיפול באוטיזם, נוטה לטשטש את הבסיס הרפואי ביולוגי של אוטיזם בקבלה את ההנחה כי שורש הבעיה הינו חברתי ועל כן גם הדרך לאבחן אוטיזם צריכה לעבור דרך ה”כשלים” החברתיים / פסיכולוגיים ולא דרך הפיזיולוגיה.

לכאורה, איננו מביאים כל דבר חדש. בשביל מה אנו נחוצים אם כבר קיימת גישה חברתית לטיפול באוטיזם? האם יש כאן דיסוננס שלא נתנו עליו את הדעת? האם אין סתירה בכך שאנו מביאים דבר חדש הנקרא “הגישה החברתית לאוטיזם” בעוד שגישה טיפולית כזו כבר קיימת?! יתרה מכך, במסגרת גישתה של הקהילה האוטיסטית בכלל וגישתו של אס”י כארגון, אנו שואפים להגיע דווקא לאבחון שיהיה יותר מבוסס על אבחון שוני פיזיולוגי / נוירולוגי ולא מבוסס על הביטויים ההתנהגותיים / חברתיים / פסיכולוגיים של אוטיזם. מכאן שאנו דווקא אלה שמנסים למשוך את האוטיזם לכיוון הרפואי / ביולוגי ולא לכיוון החברתי. הלא כן?! מטרתי כאן היא לנסות ולהבהיר מדוע אין כאן דיסוננס ומהו ההבדל בין הגישה החברתית לאוטיזם ובין הגישות הטיפוליות לאוטיזם - כולן, כולל זו אותה כיניתי כאן כבר הגישה החברתית לטיפול באוטיזם.

(המשך…)

תגיות: PDD אבחון אוטיזם אספרגר מודעות חברתית קהילה אוטיסטית שאלות ותשובות שילוב שינוי חברתי

השבוע זכיתי בכמה נקודות נוספות במאבקי להכרה מן המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור המתאים. בדיון ראשון בפני רשמת בית הדין האזורי לענייני עבודה בחיפה, דיון שערך פחות ממחצית השעה, הוחלט כי יש להעביר את תיקי חזרה אל ועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי. מדוע לא קבע בית במשפט כי יש להעלות את אחוזי אבדן כושר ההשתכרות שלי? משום שאין הדבר בסמכותו. אין לבית המשפט הכלים בכדי לבדוק סוגיה זו והחוק (אשר כלל אינו עוסק בשאלה כיצד לעשות זאת) מתיר למוסד לביטוח לאומי לקבוע אחוזים אלה באופן בלבדי! (המשך…)

תגיות: PDD PDD−NOS אוטיזם המוסד לבטוח לאומי שאלות ותשובות שינוי חברתי

אני מוצא את עצמי מהרהר לאחרונה רבות אודות אוטיזם כ”תסמונת של המוח הימני” (אני דווקא חושב על זה הפוך היות ודווקא המוח השמאלי שלנו חזק יותר. אז מכאן והלאה אתייחס אל אוטיזם דווקא כתסמונת של המוח השמאלי) וההשלכות של עובדה זו על הרצף המתואר במאמרו של פבלו פרנק “אלטרנטיבה לחלוקה אספרגר / נורמליות“. האם באמת קיים (או יכול להיות קיים תיאורטית) אדם “היפר חברתי”? ככל שאני מהרהר בכך יותר, אני יותר ויותר קרוב למסקנה שלא, היות והוא איננו מספיק מובחן מהנוירוטיפיקל. והכל מתחיל בפעילות מוחית.

התמונה לקוחה מויקיפדיה

(המשך…)

תגיות: PDD PDD−NOS אוטיזם אספרגר אפליה אתיקה הנחות שונות נוירולוגית תרגילים מחשבתיים

הסיכוי כי רוב קוראי הבלוג הזה, ימצאו משהו מועיל בפוסט זה, קלוש. אין הרבה סיכוי שהם יגיעו לתדלק את רכבם במקום כל כך צפוני… אולם גם אתם, אם תגיעו פעם לאזור אכזיב וגשר הזיו – ראו הוזהרתם!

הימים, ימים בהם מרקיע מחיר הבנזין את השחקים. אופנה חדשה פשטה בארץ – עמודים בכניסה לתחנות דלק, המכריזים על ההנחה (הקבועה בחוק) אותה יכול לקבל אדם המבקש לתדלק את רכבו בשירות עצמי. מנהג תחנות דלק הוא לפרט את ההנחה באג’ לליטר סולר ומתחתיו ההנחה לליטר בנזין. בהתקרבך לתחנת הדלק המדוברת, עומד לו גם עמוד כזה:

(המשך…)

תגיות: